דלג על המודעה

געגועים ללאומית

העונה החלומית בליגה הלאומית נשכחה מזמן וליגת העל אינה משחק ילדים. ויקי גלאם בטור נוקב על מכבי נתניה

געגועים ללאומית

אוהדי מכבי נתניה מרימים את בלומפילד. צילום ארכיון ניר אנשר - נתניה און ליין

העונה החלומית בליגה הלאומית נשכחה מזמן וליגת העל אינה משחק ילדים. ויקי גלאם בטור נוקב על מכבי נתניה. נכון, רק שלושה מחזורים עברו להם בליגת העל, ונכון גם שהנטייה הישראלית להספיד אחרי משחק וחצי זה עניין של ספורט לאומי, מנגד, חלק מהטעויות שנעשו במכבי נתניה תצטרך הקבוצה לסחוב, לפחות, עד לחלון העברות בינואר.

סאגת השוער

אריאל הרוש (בינתיים) שוער טוב, לא יותר. העובדה שהגיע לנבחרת ישראל וסומן כדבר הבא, אינה מרגשת אותי. דברים רבים נעשים בכדורגל הישראלי באופן פופוליסטי. אנחנו הכי טובים בהצהרות ובסיסמאות. הרוש, לדעת רבים, הוא שוער טוב. אבל, משוער נבחרת מצפים להרבה יותר. נכון לעכשיו, במדי מכבי נתניה, הרוש לא מוכיח שליטה ברחבה, לא מגיב לכדורים מבעיטות ממרחק של 16 עד 25 מטרים באופן שנדרש ממנו. לראיה, השער המביך שספג לפני כשבועיים, בין הרגליים, במשחק מול מכבי פתח תקווה.

בשבת האחרונה, מול הפועל קריית שמונה, נראה היה שהרוש גילה מידה מסוימת של הססנות ביציאה לכדורי גובה. למעשה, השער השני של קריית שמונה שקבע את תוצאת המשחק, הוא הוכחה לכך.

החטא

החטא הגדול של הקיץ האחרון, לטעמי, הוא ללא ספק, הדרך בה הועזב שוער נתניה לשעבר אוהד לויטה. לטעמי, לויטה הוא שוער טוב, בדיוק כמו עוד עשרה שוערים ישראלים אחרים, ובינינו, מאז ניר דוידוביץ’ לא גדל בארץ שוער שניתן להגדירו כסופר שוער. על כן, מוזר היה בעיני ההליך שהוביל לשחרורו של לויטה ממכבי נתניה, וחמור יותר, תחושת העלבון שנלוותה. הכי קל לומר בדיעבד, שאמרנו לכם. אבל, מה לעשות, גם את זה אמרנו לכם.

כאב ראש

מכבי נתניה, כמו מרבית מועדוני הכדורגל בליגת העל, מתנהלת בחשיבה מעונה לעונה. החלטות רבות מדי מתקבלות בהתראות קצרות מדי. הסיפור של הברזילאי, דודו ארנסה, מסמל, בעיני, החלטה כזו. מכבי נתניה לא מחזיקה מחלקת סקאוטינג, כמו למשל במכבי תל-אביב או באירופה. כאב ראש רב היה נמנע וכסף היה נחסך, במידה והיו מלכתחילה נבדקים כל הנתונים אודות הכוכב מברזיל שנחת בנתניה.

כמה כסף הוציאה מכבי נתניה על ארנסה? השחקן קיבל, על-פי הפרסומים בתקשורת, כ-30 אלף יורו על התרת חוזה, בשלושה חודשים ששהה בנתניה הגיוני שקיבל משכורת מסודרת בשווי כמה עשרות אלפי יורו. אם תוסיפו דירה ורכב, הרי מדובר בהוצאה נכבדת מאוד – כל זאת על שחקן שבפועל לא בעט ולו בעיטה אחת בליגת העל. יתכן, שמחלקת סקאוטינג מסודרת הייתה חוסכת כסף רב מלכתחילה והנהלת מכבי נתניה, שהודתה השבוע שטעתה בבחירת השחקן, הייתה מנצלת טוב יותר את מיליון השקלים החזרי מס שהתקבלו.

 אין הגנה

במהלך הקיץ, כאשר כל פרשן ספורט בלבל עצמו לדעת בשאלה מה יקרה עם מערך ההתקפה של נתניה, רק מאמן מכבי נתניה, יוסי מזרחי, היה עסוק בעיקר בבניית מערך הגנה. לאור המצב הנוכחי, נראה שזה היה דבר נכון. אולם, לקחת שחקנים המבקשים להתקמבק דרך מכבי נתניה, לא בטוח שזו הדרך הנכונה. היה הרבה יותר נכון להריץ, כבר בשנה שעברה, את ירין חסן, עם דקות משחק – ולו בכדי לסייע לו להבשיל לליגת העל.

בכלל, מעניין אותי לדעת כמה מבכירי מכבי נתניה צפו בבלם הרומני סארגיי, טרם נחת בישראל וחתם במכבי נתניה. אולי, מדובר בשחקן מצוין, ועדיין, בשטח, זה עדיין לא מורגש. אני מודה, שתמיד תהיה לי העדפה לשחקנים נתנייתים מקומיים, בעיקר צעירים. חוץ מירין חסן, למשל, מתוצרתה המשובחת של מחלקת הנוער במכבי נתניה, יש גם את אבו עביד שהגיע מטוברוק. הוא, אומנם, צעיר וחסר ניסיון בליגת העל, אבל הוא גם מוגדר כבלם עם פוטנציאל אדיר. גם אותו ניתן היה לשלב יותר במשחקים.

מלך הדשא

ערן לוי היה בעל הבית בליגה בה מכבי נתניה כמעט ולא הייתה צריכה לרוץ ולהיזהר כל-כך מטעויות. שעלו לה בשלושת המחזורים האחרונים בגולים שחטפה ובאובדן נקודות עמית בן-שושן, זו לפחות דעתי, נמצא קצת אחרי השיא, וזהו. נכון לשלושת המשחקים האחרונים, קשה לסמן שחקן המשמש כמוביל על לכל מערך שחקני הקבוצה. עומר צלישר עדיין צעיר ורן רול, לטעמי, עדיין לא מתאים. בכדורגל יש, תמיד, שני בעלי בתים: אחד הוא בעל הקבוצה והשני הוא בעל הבית על הדשא. השני חשוב הרבה יותר.

 

 

תגובות

תגובות

שלחו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מאמרים נוספים